בסוף חודש מאי אישרה ועדת השרים לחקיקה את הצעת תיקון מספר 9 לחוק המכר (דירות), וההצעה אושרה בקריאה ראשונה. לאחר מכן עברה הצעת החוק להכנה וועדת הכספים בראשותו של ח"כ אלכס קושניר.
לפני מס' ימים אישרה הכנסת את הצעת החוק, תיקון החוק יכנס לתוקף 7 ימים לאחר כניסתו לרשומות.
עיקרי הנושאים בתיקון ע"פ עו"ד שיר הספרי- ממתגת הערים והנדל"ן של ישראל:
הגבלת הצמדת מחירי הדירות – נכון להיום נהוג להצמיד את מחיר הדירה כולו למדד תשומות הבנייה. לכן הרוכש משלם את עליית המדד על כל רכיבי מחיר הדירה, גם על אלה שאינם מושפעים מהמדד, כגון – מחיר הקרקע, הרווח היזמי והמע״מ. תיקון החוק החדש אומר כי חברות הבנייה יוכלו להצמיד למדד רק עד 40% ממחיר הדירה. כלל הסכום שישולם עם כריתת חוזה המכר לא יוצמד כלל, ובכל מקרה תשלומים שלא יפחתו מ-20% ממחיר הדירה לא יוצמדו למדד כלל. מכאן שרק עד 40% ממחיר הדירה יוצמד למדד. יודגש כי ע"פ הצעת החוק, לא ניתן יהיה להצמיד את מחיר הדירה למדד לאחר מועד המסירה שנקבע בחוזה, גם במקרה שהדירה תימסר באיחור.
פיצוי בגין איחור במסירת דירה – הצעת החוק מצמצמת את הפטור מתשלום פיצוי לרוכש במקרה של איחור במסירה רק למקרה שבו האיחור נבע ממעשה או מחדל של הרוכש או למקרה שהחוזה סוכל. בנוסף במקרים בהם תימסר הדירה באיחור של לפחות חודש ועד ארבעה חודשים, חברת הבנייה תשלם פיצוי בגובה שכר דירה מלא (100%) ובמקרה של איחור של חמישה חודשים ועד עשרה חודשים חברת הבנייה תשלם לקונים תשלום חודשי בשיעור של 125% משכר דירה באזור. על כל איחור שמעבר לעשרה חודשים יוטל פיצוי בגובה 150% משכר הדירה באזור.
חשיבות גבוהה לרוכשי הדירות החדשות בישראל, אשר כבר לא יופתעו במועד המסירה.
מליאת הכנסת אישרה גם בקריאה שנייה ושלישית את תיקון 136 לחוק התכנון ובניה, הכולל בתוכו את החלופה לתמ"א 38 ("חלופת שקד"). החלופה יוצרת כלי תכנוני לטובת התחדשות עירונית בבניין הבודד תוך מתן תעדוף התחדשות מתחמית.
במסגרת החקיקה ניתן מענה לשלל הקשיים שיצרה תוכנית המתאר הארצית (תמ"א 38) מבחינה תכנונית, מוניציפלית וכלכלית, באמצעות מתן מענה לצורכי ציבור, דבר שנעדר מתמ"א 38. בנוסף, החלופה מתמרצת הכנת תוכניות כוללניות להתחדשות עירונית אשר יתוו את מדיניות התכנון העירונית בצורה המיטבית.
החלופה מאפשרת קידום תוכניות להתחדשות עירונית פרטנית במספר מסלולים, מסלול הריסה ובניה מחדש המאפשר תוספת זכויות בניה של עד 400% ואף יותר במקרים שישנה תוכנית כוללנית המאפשרת העמסת זכויות מעבר לכך. מסלול הריסה הינו המסלול המועדף ביותר מכיוון שיוצר חידוש אמיתי של הבניין, מאפשר הקצאת שטחי ציבור של עד 10% בבניין החדש, ישנה אף אפשרות של קידום מתחמיo של שניים שלושה בניינים שחידושם נעשה מכוח החלופה.
מסלול נוסף שהחוק יצר, הינו מסלול הריסה ובניה מחדש וניוד הזכויות, המסלול מאפשר במקרים בהם לא ניתן לנצל את זכויות הבניה הנוספות לאפשר את תוספת הזכויות במתחם אחר (מתחם קולט) אשר בכוחו לשאת את הזכויות הנוספות (מה שמכונה "ניוד זכויות").
המסלול השלישי הינו מסלול של חיזוק מבנה שם בדומה לתמ"א 38 המבנה הבודד עובר שיפוץ וחיזוק תוספת ממ"ד ונוספות לו יחידות דיור בשיעור של עד 200%.
חשוב מכך, החוק כולל סעיף ייחודי שמטרתו קידום פרויקטים להתחדשות עירונית בדגש על אזורי הפריפריה בהם שווי הקרקע נמוך, התוספת מאפשרת לשרת הפנים לקבוע בצו אזורים בהם יהיה ניתן לקבוע את תוספת הזכויות עד לסך של 550% לטובת פרויקט של הריסה ובניה מחדש.
בשורה גדולה נוספת לשוק הדיור בכללותו אשר עוגנה בחקיקה לראשונה הינה האפשרות של תכנית היתר. מדובר בצעד משמעותי שישפוך אור חיובי על הענף, אשר מאחד את התוכנית וההיתר לשלב תכנוני אחד ויצמצם את ההליכים שעד כה קודמו זה אחר זה. עד לתיקון זה על היזם היה תחילה לפעול במישור התכנוני, לקדם תוכנית ורק לאחר אישורה היה עליו לפנות לרשות הרישוי ולקדם את מתן ההיתר. תיקון החוק מאפשר את איחוד ההליכים כך שהתכנית וההיתר יקודמו יחדיו. מדובר בהטבה רגולטורית אשר צפויה להאיץ מתן היתרי בניה, תפסיק את כפל ההליכים ותוביל לתוכניות מונחות רישוי!!!
סוגיה רגלוטורית נוספת שהתווספה לחוק הינה שאלת ברירת המחדל בעררי רישוי. בשנים האחרונות קיימת מחלוקת בין ראשי ועדות הערר לעניין רישוי בדבר מה היא ברירת המחדל בערר רישוי, האם יש להקפיא את מתן ההיתר לחלוטין או שמא ניתן לאשר את ההיתר ובד בבד לדון בערר. בחוק נקבע כי יש לאפשר מתן היתר בניה במקרים בהם הוגש ערר ואין באי הקפאת ההיתר צעד בלתי הפיך. עוד נקבע כי שרת הפנים בתקנות תקבע על אלו סוגי עררי רישוי יכול הכלל.
שינוי זה צפוי לקצר את משך הזמן להוצאת היתר ויצמצם את הנזק הנגרם מכוח עררים פרטניים או קנטרנים. בהצלחה לנו!
מאת עו"ד שיר הספרי ממתגת ערים ונדל"ן
